מולטה* תאבה מגששת
להאדים חומה עור אל עור.
פר ומטאדור.
ואני מחכה בכליון עינים
אל גסיסתו של אחד מהשניים.
דם טרי מתייבש. מתקהה
ויריעת הבד חובקת בקור
את עומק תהום מבטי לאחור.
*במערכה השלישית הקטלנית, מגיע המטאדור לזירה, ובידו יריעת בד אדומה (מולטה- Muleta) שבתוכה נמצאת חרבו. במהלך המערכה האחרונה, המטאדור משחק עם החיה העייפה והמדממת עם המולטה, ובסוף המערכה הוא דוקר את הפר (ויקיפדיה)
**
היא משחררת לו חסימות.
רעש פנימי רועש לא פחות,
היא אומרת לו ורוכנת מעליו.
הבל פיה כבד מעשן של שנים,
גופה הלאה כבר בא בימים
וידע לפניו גם גברים אחרים.
אך היא משחררת לו חסימות
רעש פנימי רועש לא פחות
היא אומרת ומזקיפה
את תשוקתו הבוערת
וידיה עושות בו שמות
בשנים מצהיבות וחיוך בעיניה
וכולו נפתח והוא בא עליה
ויודע, שהיא החזירה לו
את כל אהבותיו הקודמות.
**
עננים בקפה שלה
ודמעות
החיים בוערות
בה עד כלות.
הרחובות
מסעירים לה פנים.
היא יוצאת לבדה
לבלות.
ובלילות קרים
תארח זרים לחמם
נשמתה
להנעים לה שנתה.
**
בין הדמדומים
ועודני עצומת עיניים
ורפוית איברים
תפסו
אחזו
צבטו בי
זרועות תמנונך
ארוכות הידיים
מחוללות
ואני חורקת שנים
נושכת שפתים
עוצמת רעבות
וגופך חומד נסתרותי
אני לא מעזה ללחש לך
שכבר די.
**
כחפץ שאין בו הוא הופכה מעליו
משליכה אל אפלת עמקי זכרונו
מותירה חשוקה ברצף חייו
כלל לא נוכחת בתוך קיומו.
אין היא יודעת, גם לא מרגישה
את סגר לבה גם לא פותחת
נשאבת לתוך מערבלת נפשה
את כלה בתוכו היא שוכחת.
אל תתנשא מעלי היא חושבת
מלים שלא נאמרות בפניו
פושטת עורה מעליו היא עוגבת
הוא פולח דרכה ומסיט את עיניו.
**
זכר כזב כזה בדיוק
שכן אחרת היה לוקח
אותה ופותח שעריו
אבל גנו נעול בפניה
וגם בפניו.
**
